משנה ברורה סימן נה ס”ק מו
(מו) או שעבר עבירה – כתב הפמ”ג דוקא עבירה שעבר לתיאבון אבל להכעיס אפילו בדבר אחד או שהוא מומר לע”ג או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו”ם ואינו מצטרף:
משנה ברורה סימן נה ס”ק מז
(מז) לא נידוהו – אפילו [מג] עבירה שחייב עליה מיתה והטעם דכתיב בעכן חטא ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא ובקדושתיה קאי. וכת הנקרא קראים [מד] אינם מצטרפין לעשרה שאינם מודים בתורה שבע”פ. וכל מי שהוא [מה] כופר בתורה שבע”פ אין מצטרף לכל דבר שבקדושה:
